משפט עליי
רנית בודאי-היימן, אדוות ה’, אמא לשני לוחמים, ילד בתיכון, ילדה ביסודי, נשואה לג’רמי, תושבת מודיעין.
מנכ”לית מיתרים – רשת קהילות וחינוך יהודי משלב (שילוב אוכלוסיות על הרצף הדתי-חילוני, ושילוב ערכי יהדות ודמוקרטיה).

מה אני עושה בתפקיד שלי בימי שגרה?
רשת מיתרים כוללת בפריסה ארצית כ 100 גנים, 50 בתי”ס יסודיים, 10 בתי”ס על יסודיים, 25 קהילות, 4 מכינות קד”צ. אנחנו נותנים מענה להורים מרחבי המדינה שמבקשים להקים מערכות חינוך משלבות; מלווים פדגוגית חברתית וזהותית את צוותי החינוך במוסדות המשלבים; כותבים תכנים המתאימים לחינוך המשלב; נמצאים בקשר מתמיד עם משרד החינוך לפיתוח החינוך המשלב (בין היתר מול שני יובלים אהובים מרשת מעוז – יובל אוליבסטון ויובל סרי); ומצעידים את החיים המשותפים בישראל קדימה בשטח, מהמקום שבו הכל מתחיל – החינוך, הקהילות, ובקרב מקבלי ההחלטות בישראל.

האתגר / הקושי הכי גדול שלי כרגע
בראש ובראשונה – הלב הקרוע.
מעבר לכך – תיפקוד בצוות חסר כשעובדי ועובדות מיתרים מגויסים לצבא, שניים מעובדי מיתרים מישובי העוטף מפונים מבתיהם.
בנוסף, המדינה שהודיעה כי היא מלאימה כספים קואליציוניים שניתנו לחינוך המשלב עוד בממשלה הקודמת ויועדו לכתיבת תכנים.
בשגרה אתגר נוסף הוא חסמים של רשויות ליוזמות הורים להקמת מוסדות חינוך משלבים בשטחם.

משהו שעבד / עובד לי טוב בימים אלו
מיתרים חידשה את הסיסמה שהיתה לנו דרך פעולה כשפרצה הקורונה: “אצבע על הדופק ועין אל האופק” אנחנו עובדים בשני צוותים. “אצבע על הדופק” – צוות שמתפקד כמינהלת החירום של מיתרים. במסגרתו אנחנו מגיבים באופן גמיש ודינמי בהתאם לצרכים העולים מהשטח בשגרת החירום שבה אנחנו נמצאים. כולל הרחבת מטרות העמותה והגשת כל סיוע נדרש לחזית ולעורף הישראלי. “עין אל האופק” – צוות שחושב על ישראל ביום שאחרי המלחמה ומקדם את מטרות מיתרים מתוך רצון לבנות כאן חברה מגובשת במדינה יהודית ודמוקרטית, חברה שיודעת לייצר מרחבים של חיים משותפים גם כשיש מחלוקות.

תמונה שמייצגת עבורי את העבודה בימים אלו
אינספור פניות ליוזמות מרגשות שמגישים מוסדות מיתרים על מנת לקבל מענקים תחת הכותרת “האריכי מיתריך” (ישעיהו הנביא) שמיתרים נותנת לטובת עידוד יוזמות לחיזוק החוסן הישראלי.

מה נותן לי כוחות?
העם המדהים שלנו, החל מבני הנוער ועד לפנסיונרים. ארגוני החברה הישראלית שמתגלים במלוא עצמתם. יהודים ברחבי העולם. יוזמות מרחיבות לב ומחזירות נשימה של בתי הספר, הגנים, מכינות מיתרים, חיילי צה”ל ומפקדיהם, ביניהם גם בוגרי מיתרים, שמלאים בכח וברוח ייחודית (ושההומור שלהם קורע אותי מצחוק גם בימים אלו).
כח עצמתי במיוחד אני מקבלת מצוות מיתרים. צוות שמורכב מאנשים חדורי שליחות, שמצליחים לתפקד ולהיות יצירתיים באופן מעורר השתאות. מודה על הזכות לעבוד במחיצתם.

משהו שאשמח להיעזר ברשת
מיתרים נערכה להעניק בהתנדבות הדרכה ממוקדת לצוותי בתי ספר שקולטים ילדים מפונים מזרם אחר. לדוגמה בתי ספר ממלכתיים שקלטו ילדי מפונים מהחינוך הממלכתי דתי וההיפך, בתי ספר שמוקמים במלונות מאוכלוסיה מעורבת וכו’.
בתי הספר מגיעים אלינו מפה לאוזן. אשמח שהפה של עמיתי רשת מעוז יעביר את הבשורה לאזניים הרלוונטיות.

תלמידי בית הספר המשלב מיתרים ברעננה בהתנדבות