משפט עליי
רויטל שפירא, נשואה, אמא ל-3 בוגרים, מורה, מנהלת תיכון והיום מנהלת אגף החינוך ברעננה. מאז ומתמיד, לא מכירה את עצמי בשום עיסוק שאינו כרוך בעבודה החינוך בשירות הציבורי.

מה אני עושה בתפקיד שלי בימי שגרה?
קשה אחרי שנות קורונה, מבצעים צבאיים ומלחמה להיזכר בימי שיגרה, אבל בדר”כ ביום יום אני עסוקה בקידום מערכת החינוך העירונית עליה אני מופקדת. דואגת למענה לצרכים מהשטח וחיבור למטרות ויעדים. אבל היעד שאני מאמינה בו הכי הרבה והכי חשוב לי, זה לייצר מחשבה ופיתוח של ההון האנושי באגף החינוך ובמוסדות החינוך.
בשנה זו הנושא שהגדרנו לעצמנו כנושא מרכזי לפיתוח מקצועי: ״בין גלים לעוגנים״, מי יכול היה לדמיין איזה ״גלי צונאמי” יגיע לפתחנו..?!

האתגר / הקושי הכי גדול שלי כרגע
יש אתגרים רבים. לקדם את תחושת הבטחון של צוותי החינוך בכדי להחזיק עבור כלל ילדי העיר שיגרת למידה פיזית. לדאוג לקדם עבור אנשי החינוך שלנו סדירויות של שיח, הקשבה עבורם וכמודלינג לעבודה עם הילדים. קליטה מיטבית של מפונים ומתפנים.
בהיבט האישי, אני מבקשת להגיע לרמת ליווי פרטנית לנפגעים מהמלחמה מקרב העובדים.

משהו שעבד / עובד לי טוב בימים אלו
מה שעובד בשיגרה עובד בחירום. כשיש ערוצי תקשורת טובים וסדירויות עם מטה האגף, הנהגות הורים, מנהלי מוס״ח, מנהלי אגפים בתוך הרשות ובמרחב האזורי שלנו, זה מקל מאוד על ההחזקה של האתגרים.
סנכרון של מתווי ההפעלה עם הרשויות בסביבה הקל עלינו מאוד לתת מענה.
אבל הכי הכי מרגישה שמצליחה לאתגר את ״שריר הגמישות״ שלי ושל הצוותים שלי.

תמונה שמייצגת עבורי את העבודה בימים אלו
תמונת הליווי של מפונים ומתפנים כגון פתיחת גן ייעודי למתפנים שהם קהילה. וזאת לצד תמונת קבוצות הוואטסאפ בטלפון הנייד הכוללת את ההודעות והשיתוף בתוך הקבוצות הקבועות הקבוצות החדשות שנפתחו בעת חרום. שמחה שנמצאת בקבוצת ״פורום שותפים בחינוך״ עם משה״ח ושותפים רבים. הקבוצות הרבות פעילות מאוד ומשקפות סינכרון, הידוק ממשקים ותקשורת מיטיבה.

מה נותן לי כוחות?
בעיקר צוות מסור שנותן את נשמתו ביום יום ומעורר השראה בעשיה גם מעבר לתפקידו בשיגרה.

משהו שאשמח להעזר ברשת
היתרון הגדול זה הקשר הבלתי אמצעי עם חברי הרשת. נעזרת בלי סוף בחברים מהרשת להיוועצות וקידום המשימות שלי.
תודה על האפשרות והבמה לשיתוף!