קצת עליי
איילת דליות, תל אביבית טרייה, ראשת תחום מפקחים במכון אבני ראשה, בוגרת מקום א’ – בזכות שנים רבות בשלטון המקומי (באגף החינוך רעננה).

מה אני עושה בתפקיד שלי בימי שגרה?
קמה בכל בוקר באמונה גדולה בחשיבות תפקידם של מפקחים ומפקחות להובלת שינוי במערכת החינוך, עם שאלות גדולות על עיצוב פיתוח מקצועי רלוונטי עבורם ועבור תפיסת תפקיד המפקח כתומך ומצמיח ומנהלים וכמנהל מערכת מורכבת (שלא לאמר סבוכה…) על מכלול השותפויות והדאגה לערכים של ממלכתיות והוגנות.
מאותגרת בניסיון לתרגם זאת לתהליכי פיתוח מקצועי, לתהליכי למידה שיש בהם את כל אתגרי למידת המבוגרים המוכרים לנו! רגע לפני פרוץ המלחמה היינו ערוכים ומוכנים עם 10 קורסים שונים שנבנו בעזרת מו”פ אבני ראשה ואחרי שיח מעמיק עם המחוזות. כל אלו נשלחו למגירה ב 8/10…

האתגר / הקושי הכי גדול שלי כרגע
לפתח מפגשי פיתוח מקצועי בזמן קצר – כאלו שייצרו משמעות עבור המפקחים והמפקחות ויקדמו את המסוגלות שלהם לפעולה במציאות הנוכחית, כמו גם את ההבנה של אתגרים חדשים שלא היו מוכרים לנו קודם לכן. לחשוב מחוץ לקופסא על מבנים חדשים של למידה שיתאימו לקשב הקצר, לצרכים המיידים אבל גם יחזיקו עומק, תפיסה ותהליכי התבוננות פנימה. להצליח להשפיע ולהניח אתגרים גדולים שאינם מיידים, שהמחירים שלהם יהיו איתנו כאן ביום שאחרי, על שולחנם של מקבלי ההחלטות.

משהו שעבד / עובד לי טוב בימים אלו
מתקשה עדיין להעריך “עובד טוב” ברמת התוצאות ובוודאי ברמת האימפקט, בעיקר מרגישה שעובד לי טוב לעבוד, להיות עסוקה בשאלות מקצועיות, בפענוח המשימה שלי ושלנו במכון אבני ראשה בימים הללו, לפתח ולייצר ולקוות שאכן התוצרים יהיו בעלי משמעות וערך למפקחים ולמפקחות.

מה נותן לי כוחות?
צוות מכון אבני ראשה המופלאים: מקום בטוח להיות בו חלשה, לקבל חיזוקים, להיות שייכת!
משובים מחזקים של מפקחות ומפקחים
שיתופי פעולה שנוצרו עם צוות המטה אל מול אתגרים שהם כביכול לא בתחום האחריות שלי

משהו שאשמח להעזר ברשת:
אשמח להתייעץ עם החברים כאן ולחשוב יחד, איך לפצח את התחום של פיתוח מקצועי בשגרת חירום… (ולאו דווקא רק בעולמות החינוך).